<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ג ח"ט</h1>
<h2>דף צא.</h2>
אשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ודוק' בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומעיזה ואינה נאמנת. ואם אמרה גרשתני לפני פלוני ופלוני ואמרו הם לא היו דברים מעולם אינה נאמנת וכתבו התוספות שאם היה קטטה ביניהם או אם תובעת כתובתה אינה נאמנת בשלהי נדרים. והרמב"ן כתב שנוטלת כתובתה ונאמנת אפילו לכתובה. ואולי שרוצה לומר בשלא תבעה כתובתה ואינה נאמנת דמחמת חימוד ממון אומרת. ואפילו למאן דאמר נוטלת כתובתה דוקא עיקר אבל לא תוספת. האשה שהוציאה שטר כתובתה ואין עמה גט ואמרה גרשתני ואבד גטי ותן לי כתובתי והוא אומר לא גרשתיך חייב ליתן לה עיקר כתוב' של מנה מאתים אבל לא תוספ' עד שתביא ראיה שגרשה או שיצא הגט מתחת ידה כי האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ואם הודה ואמר גרשתי ונתתי כתובה עיקר ותוספת וכתבה לי שובר ואבד שוברי מגו דיכול לומר לא גרשתי ונשבע הוא שבועת הסת על התוספת ביבמות [ועי' ברמב"ם פט"ז אישות הכ"ו].
